קטגוריה: מאמר

  • התרופות היקרות והפוליסות שהופכות להפסדיות: האם ענף ביטוחי הבריאות בדרך לקריסה?

    התרופות היקרות והפוליסות שהופכות להפסדיות: האם ענף ביטוחי הבריאות בדרך לקריסה?

    לקוחות יקרים,
    לפני מספר שנים כתבתי מאמר בנושא תרופות מחוץ לסל.
    טענתי אז, ואני עומד גם היום מאחורי דברי, שסל התרופות הניתן על ידי
    המדינה, מהווה פתרון חלקי וזמני ואינו מספק פתרון מלא לצורכי הציבור.
    הדרך היחידה להתמודד עם העלויות הגבוהות והאפשרות לאי הכללת תרופות
    רבות בסל, מומלצת באמצעות רכישת ביטוחים פרטיים.
    עברו מספר שנים וההערכה זו מתחילה להתגשם, חלקית אומנם, אבל
    מתחילה, וזה לא טוב!
    אני מצרף לעיונכם מאמר בנושא מחירי התרופות אשר מרקיעים שחקים.
    המאמר ממש פסימי, טוען שלחברות הביטוח לא תהיה ברירה אלא לבקש
    אישור מהפיקוח על הביטוח, לבטל את הכיסוי הניתן לתרופות מחוץ לסל.
    אחרת, עלולה להיות סכנה ליציבות חברות הביטוח.
    אישית, איני מאמין שחברות הביטוח יוכלו לבטל כיסוי ביטוחי קיים בחוזה.
    אם ניקח דוגמא מעולם ביטוחי הסיעוד, הרי חברות הביטוח הפסיקו לשווק
    ביטוחים סיעודיים פרטיים חדשים, אך אין פגיעה בלקוחות מבוטחים קיימים.
    אני צופה שני תרחישים :
    1. מחירי ביטוח התרופות יטפס בעשרות אחוזים.
    2. חברות הביטוח עלולות להפסיק לשווק ביטוחים חדשים לתרופות מחוץ לסל.
    לסיכום , ממליץ להיערך מבעוד מועד להתממשותם של התרחישים הלל
    ולרכוש ביטוח לתרופות מחוץ לסל.
    קרדיט לעיתון "עדיף". עיתון זה מופץ לנו סוכני הביטוח ותורם לנו רבות, וכמובן
    למחבר המאמר, דניאל דותן.

     

    התרופות היקרות והפוליסות שהופכות להפסדיות: האם ענף ביטוחיהבריאות בדרך לקריסה? 
    הזינוק בעלויות הטיפולים החדשניים והתקציב המוגבל של סל התרופות הציבורי מעבירים את העול לחברות הביטוח הפרטיות | כעת בכירים בענף ביטוחי הבריאות מזהירים: "יוקר התרופות עלול לגרום לקריסת ביטוחי הבריאות" 

     

    הרפואה החדשנית היא מנוע אדיר ממדים התומך באופן חסר תקדים באיכות ובתוחלת החיים האנושית.

    תרופות וטיפולים חדשניים מאפשרים להאריך חיים ולטפל במחלות שבעבר נחשבו חשוכות מרפא, אך לצד זאת המחיר הכלכלי של רפואת איכות עדיין גבוה, ובשנים האחרונות הוא מטלטל את ענף ביטוחי הבריאות במידה ניכרת. 

     

    תרופות שלא נכנסות לסל הציבורי מגיעות במקרים רבים אל פתחן של חברות הביטוח המסחריות, וככל שעלותן נעשית גבוהה יותר, המחירים נוגסים ברווחיהן של חברות הביטוח. בענף כבר מזהירים כי ללא התערבות נחרצת של רשות שוק ההון, הכיסוי לתרופות מחוץ לסל עלול לאבד את הכדאיות הכלכלית שלו. 

     

    כשלחברות הביטוח ייגמר הכסף, מי ישלם על הרפואה של העתיד? 

    בשיחות שנערכו עם בכירים בענף הביטוח, במסגרת הכנת התוכן לכנס הבריאות השנתי של עדיף, עלתה דאגה מפני התרחבות הפער שבין העלויות הצפויות של תרופות וטיפולים חדשניים לבין היכולת של חברות הביטוח לתמחר את הסיכון לאורך זמן. 

    אחד הבכירים בענף הדגיש כי ככל שהעלויות ימשיכו לגדול, הכיסוי עלול להפוך למוצר שאינו מייצר תשואה מספקת לבעלי המניות. במצב כזה, לדבריו, "חברות עשויות להחליט שהן מעדיפות להפנות הון ומשאבים לתחומי פעילות אחרים, והסכנה היא שבתוך מספר שנים ענף ביטוחי הבריאות יקרוס". 

     

    גורמים בענף הביטוח מצביעים על החרפת הבעיה מול מבטחי המשנה, ומציינים כי הפוליסות הישנות של כיסוי לתרופות מחוץ לסל הפכו להפסדיות עבור המבטחות, בשל קצב יציאת התרופות החדשות והיקרות לשוק והעובדה שמחירי הפוליסות אינם גמישים. 

    למרות שהתממשותו של התרחיש הזה עדיין רחוק, אי אפשר שלא לשאול מהי מנת חלקה של רשות שוק ההון במיגור, או לחילופין, בסיכויי ההתממשות. כיצד שומרים מצד אחד על כיסוי ביטוחי משמעותי של תרופות שאינן בסל הבריאות עבור המבוטחים, ומצד שני מוודאים שהמוצר נותר כדאי עבור חברות הביטוח? 

    הרחבת הסל: 650 מיליון שקלים מול צרכים בלתי מוגבלים 

     

    בפברואר 2025 הגישה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות את המלצותיה אשר כללו הוספת 117 תרופות וטכנולוגיות לסל. בין היתר המליצה הוועדה להכליל בסל הבריאות תרופות וטכנולוגיות לטיפול במחלות כרוניות ובהן סוכרת, יתר לחץ דם ריאתי, מחלות כליה ועוד. כמו כן תרופות חדשניות לטיפול במחלת הסרטן, וטכנולוגיות לשיפור איכות החיים. 

    תקציב התרופות החדשות בסל הסתכם ב650- מיליון שקלים בלבד, כאשר על פי הדיווחים בתקשורת, גורמים במערכת הבריאות העריכו שהסכום לא יספיק אל מול קצב החדשנות המואץ של תעשיית הפארמה העולמית, ועלויות העתק של התרופות החדשות. 

    חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד,1994- מגדיר את השירותים הרפואיים אותם זכאים לקבל מבוטחי קופות החולים בישראל במסגרת הסל. החוק קבע מנגנון המאפשר עדכון, הרחבה ושינוי של סל שירותי הבריאות מעת לעת, בהתאם להתפתחויות טכנולוגיות ובכפוף לסדרי העדיפויות של הממשלה בתקציב המדינה, כמו גם בהתחשב בסך הצרכים, המשאבים ויכולת המימון הנגזרת מהמצב הכלכלי במשק. 

     

    השאיפה של משרד הבריאות נותרה כשהייתה – לשמר ולקיים תשתית בריאות רחבה עבור תושבי מדינת ישראל, וליצור סל שירותי בריאות שייתן מענה מאוזן לחברה בכללותה – תוך הקצאת המשאבים המוגבלים באופן היעיל ביותר. כך, למרות שאלפי תרופות כלולות כיום בסל, ישנן רבות אחרות, ויקרות במיוחד, שאינן כלולות. כאן נכנסות לתמונה חברות הביטוח המסחריות, המציעות פוליסות ביטוחי בריאות הכוללות כיסויים גם לתרופות שאינן בסל. 

     

    מיליארדים על הנייר, תקציב מוגבל בפועל: כך עובד מנגנון הרחבת סל התרופות 

    תהליך העבודה של הרחבת סל שירותי הבריאות הוא מרוץ שנתי מורכב אשר נועד לאזן בין קדמה רפואית למגבלות התקציב. התהליך נפתח מדי שנה ב'קול קורא' להגשת בקשות להכללת טכנולוגיות ותרופות חדשות, אותו מפיץ משרד הבריאות לגורמים במערכת הבריאות, חברות פארמה, עמותות, חולים וגורמים נוספים. 

     

    בכל שנה מוגשות בקשות לכ400- טכנולוגיות רפואיות שונות, הכוללות תרופות, אביזרים, ציוד רפואי ופרוצדורות. העבודה המקצועית, לאחר ריכוז הפניות, כוללת הערכה רפואית המבוססת על בטיחות ויעילות, הערכה אפידמיולוגית של היקף החולים, ניתוח צרכים, סקירת הניסיון המצטבר, הערכה כלכלית של הוספת הטכנולוגיה, והתייחסות להיבטים חברתיים ומשפטיים.

     

    בשל אילוצי התקציב, הוועדה נדרשת לתעדף ולדרג את התרופות והטכנולוגיות בקטגוריות דירוג קפדניות. התהליך מתאפיין בדילמות אתיות וכלכליות מורכבות, שכן כל טכנולוגיה המגיעה לקו הסיום היא בעלת חשיבות רפואית, אך המשאבים המוגבלים אינם מאפשרים להכניס את כולן. 

    התייקרות מחירי התרופות משליכה על כדאיות המבטחים, 

    על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 43% מהציבור בקרב בני 20 ומעלה מחזיקים בביטוח בריאות פרטי שלא במסגרת קופת חולים (נכון לשנת 2023). 

     

    בחודש מאי אשתקד, על פי הדיווחים בתקשורת, פנו נציגי חברות הביטוח המספקות ביטוחי בריאות אל רשות שוק ההון בבקשה לשנות את התנאים בכיסוי הביטוחי לתרופות מחוץ לסל. החברות ביקשו מהממונה עמית גל להחריג חלק ניכר מתרופות אלו, או לחילופין לצמצם את הכיסוי שהן מעניקות מ3- מיליון שקלים בשנה ל1- מיליון שקלים בלבד. 

     

    הרקע לדרישות הוא העלייה הדרמטית במחיריהן של תרופות חדשות וביולוגיות, שחלקן עולות עשרות ואף מאות אלפי שקלים לטיפול בודד. המבטחות טוענות להפסדים כבדים וגדלים בתחום כיסוי התרופות, ומזהירות שאם לא יחול שינוי – הן עלולות להפסיק לבטח תחום זה לחלוטין. 

    מהדיווח עולה כי רשות שוק ההון, בתגובה, ביקשה מחברות הביטוח את הנתונים על היקפי ההפסדים בתחום. בנוסף, קיימה הרשות דיון בתחילת השנה עם איגוד חברות הביטוח בנוגע למצב ביטוחי התרופות. 

     

    הרשות מצדה ניצבת במלכוד: מצד אחד, עליה להגן על צרכני הביטוח, ומאידך לשמור על יציבות השוק הפיננסי. כדי להבין את משמעות ההתפתחות הזו, חשוב לבחון את הנתונים מאחורי הקלעים ולנתח מה צפוי למבוטחים בתקופה הקרובה. 

    בדוח מגמות וסיכונים בשוק שפרסמה רשות שוק ההון, היא ציינה כי עלייה של 5% בשיעור התחלואה מקטינה בממוצע את יחס כושר הפירעון הכלכלי של חברות הביטוח ב9- נקודות אחוז, כאשר ההשפעה על חמש החברות הגדולות דרמטית עוד יותר ומגיעה ל.16%- 


    מרשות שוק ההון נמסר בתגובה: "כלל פוליסות הביטוח בתחומים השונים נבחנות מעת לעת בידי הרשות. אולם, בניגוד לנטען, הרשות מעולם לא קיבלה פניה מחברות הביטוח לגבי שינוי תנאי הפוליסה של ביטוח התרופות וממילא אין בכוונתה לערוך שינויים כאלה בעת הנוכחית". 

  • המשך עבודה אחרי גיל פרישה- זכויות והשלכות

    המשך עבודה אחרי גיל פרישה- זכויות והשלכות

    לקוחות יקרים,  
    אני מצרף לעיונכם כתבה מאוד מעניינת וחשובה, פורסמה בפורטל האינטרנט ואתר החדשות הדיגיטלי "ביזפורטל" על ידי הכתבת ענת גלעד, ממש בימים האחרונים.  

    הכתבה חשובה לכל אלה שמתקרבים לגיל פרישה או שכבר נמצאים בגיל הפרישה, עדיין עובדים או שמתכננים להמשיך בעבודה. 
    כיוון שגם עבדכם הנאמן נמצא באותה סירה, החלטתי להעלות אותה כמו שהיא.  
    הכתבת התייחסה אך ורק לצדדים הכלכליים והוראות החוק בעניין הפרישה.
    עם זאת, אני רוצה לציין נקודה אחת חשובה בעיני הסובייקטיביות.

    חלק מהגמלאים הופכים לחסרי תעסוקה חלופית, והדבר עלול לגרום לפגיעה באיכות החיים שלהם, כך גם לבנות זוגם וילדיהם.  

    אני מאמין שמי שמוצא תעסוקה, בין אם ממשיך במקום עבודתו, אפילו במשרה חלקית, או מוצא מקום עבודה אחר, ימשיך לשמור על איכות חייו עוד הרבה שנים. 

     

    המשך עבודה אחרי גיל פרישה: זכויות והשלכות על הקצבה
    מדריך על הזכות להמשיך לעבוד מעבר לגיל הפרישה, מבחן ההכנסות שחל על קצבת הזקנה, פטור מדמי ביטוח לאומי וכללי גיל 70

     

    הגעה לגיל הפרישה אינה חובה להפסיק לעבוד. חוקי העבודה בישראל מאפשרים לעובד להמשיך במקום עבודתו גם אחרי גיל הפרישה המקובל, ובמקביל להגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק מהביטוח הלאומי. עם זאת, הזכאות לקצבה במקרה כזה תלויה במבחן הכנסות שחל עד גיל מסוים. לכן מי שממשיך לעבוד ומרוויח שכר גבוה עשוי לגלות שהקצבה מצטמצמת או נעדרת כליל – לפחות עד שהוא מגיע לגיל שבו מבחן ההכנסות מפסיק לחול.

     

    גיל הפרישה עצמו משתנה לפי מין ולפי שנת לידה. לגברים גיל הפרישה עומד על 67, ולנשים הוא עולה בהדרגה בהתאם לרפורמה שאושרה, כך שנשים שנולדו במחצית הראשונה של שנות ה־60 מגיעות לגיל פרישה שנע סביב 63 וחצי עד 64. בפועל, עובד רשאי לבקש ממעסיקו להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה, ובתי הדין לעבודה קבעו לא אחת שיש לבחון כל בקשה כזו לגופה, ולא לפטר עובד רק בשל הגעתו לגיל הפרישה בלי הליך תקין.

     

    מבחן ההכנסות שחל על קצבת הזקנה

    מי שממשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה ומגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק נבחן לפי מבחן הכנסות מעבודה, שקובע שלוש רמות. מי שהכנסתו מעבודה אינה עולה על כ־10,113 שקלים בחודש מקבל את מלוא הקצבה. מי שהכנסתו נעה בין כ־10,113 לכ־14,402 שקלים מקבל קצבה חלקית, שקטנה ככל שההכנסה עולה. מי שמשתכר מעל כ־14,402 שקלים בחודש אינו זכאי לקצבה כלל, כל עוד הוא מתחת לגיל שבו מבחן ההכנסות מפסיק לחול.

     

    חשוב להדגיש שמבחן ההכנסות הזה בוחן רק הכנסה מעבודה. הכנסה מקצבת פנסיה, מחיסכון או מהשקעות אינה נכללת בחישוב הזה, אלא במבחן הכנסות נפרד ומקל יותר שחל על הכנסות שאינן מעבודה. במילים אחרות: מי שעדיין מקבל משכורת גבוהה עלול "לחתוך" את קצבת האזרח הוותיק, בעוד שמי שחי בעיקר מפנסיה ומהשקעות נמצא במסלול אחר לגמרי.

     

    מי שהכנסתו מגיעה ממקורות שאינם עבודה, כמו קצבת פנסיה או שכר דירה, נבחן לפי תקרות גבוהות משמעותית: מלוא הקצבה עד כ־30,339 שקלים בחודש, קצבה חלקית עד כ־34,627 שקלים, ומעבר לכך אין זכאות. הפער הגדול בין שתי התקרות משקף מדיניות שמעודדת המשך עבודה בפועל בגיל מבוגר, ולא רק הכנסה פסיבית מהחיסכון שנצבר.

     

    גיל 70 וסיום מבחן ההכנסות

    הנקודה שרבים אינם מודעים לה היא שמגיל 70 מבחן ההכנסות מפסיק לחול לחלוטין. מי שממשיך לעבוד ומרוויח שכר גבוה כלשהו מקבל את מלוא קצבת האזרח הוותיק החל מגיל זה, בלי קשר לגובה השכר. כך שעובד שנמנע מהגשת תביעה לקצבה בין גיל הפרישה לגיל 70 בשל שכר גבוה, כדאי שיגיש תביעה מחדש עם הגעתו לגיל 70.

     

    נדגיש שתביעה שהוגשה לפני גיל 70 עשויה לזכות בתשלומים רטרואקטיביים של עד 12 חודשים אחורה, ואילו תביעה שמוגשת אחרי גיל 70 עשויה לזכות בתשלומים רטרואקטיביים של עד 48 חודשים. משום כך, דחיית ההגשה אינה בהכרח פוגעת בזכאות לכסף שכבר הצטבר — אבל עדיף לא לשכוח את המועד, כדי שלא יאבד כסף שמגיע בלי סיבה.

     

    מי שממשיך לעבוד ומקבל במקביל קצבת אזרח ותיק פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עצמו, כשהתשלום עובר להיות באחריות המעסיק בלבד. זהו הבדל משמעותי מבחינת השכר נטו של העובד, שכן החלק שהיה מנוכה משכרו לביטוח לאומי כבר אינו מנוכה. מי שמעוניין להעמיק בשאלה איך משתלבת הכנסה מעבודה עם קצבאות אחרות של הביטוח הלאומי יכול לעיין במדריך הפרישה המרכז את השיקולים הכלכליים והתעסוקתיים בגיל השלישי. במקביל, מי שרוצה לבחון כמה חיסכון פנסיוני נדרש כדי לצמצם את התלות בקצבת הביטוח הלאומי בלבד יכול למצוא נתונים בניתוח יחס התחלופה והסכומים הדרושים לפרישה בכבוד.

     

    תוספת ותק לקצבת האזרח הוותיק ממשיכה להיצבר גם בתקופה שבה אדם דוחה את הגשת התביעה ומוסיף לעבוד. דחיית הקצבה מעבר לגיל הזכאות מזכה בתוספת של כ־5% לשנה, כך שמי שיכול להסתדר כלכלית בלי הקצבה בתקופה הראשונה עשוי להרוויח מכך בטווח הארוך. זה שיקול משמעותי במיוחד למי שממשיך לעבוד במשרה מלאה ומרוויח מעל תקרת ההכנסה המלאה, ולכן ממילא לא מקבל את מלוא הקצבה בתקופה זו – במצב כזה לפעמים עדיף לדחות, לבנות ותק, ולהגיש כשהמספרים עובדים לטובתו.

     

    פרישה מוקדמת מעבודה: כמה מפסידים בקצבה וכמה שווים הפיצויים

    תיקון 190 חוזר להיות רלוונטי: כך האינפלציה הנמוכה משנה את תכנון הכסף בגיל הפרישה

     

    שאלות ותשובות

    האם אפשר להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה?

    כן. עובד רשאי לבקש ממעסיקו להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה המקובל, ובתי הדין לעבודה בוחנים כל מקרה לגופו כדי לוודא שאין פיטורים אוטומטיים בשל הגיל בלבד.

     

    מהו גיל הפרישה בישראל ב-2026?

    לגברים גיל הפרישה עומד על 67. לנשים הגיל עולה בהדרגה, כך שנשים שנולדו במחצית הראשונה של שנות ה־60 מגיעות לגיל פרישה שנע סביב 63 וחצי עד 64, בהתאם לשנת הלידה המדויקת.

     

    האם מי שממשיך לעבוד זכאי לקצבת אזרח ותיק?

    כן, אך בכפוף למבחן הכנסות מעבודה עד גיל 70. מי שמשתכר עד כ־10,113 שקלים בחודש מקבל את מלוא הקצבה, מי שמשתכר בין כ־10,113 לכ־14,402 שקלים מקבל קצבה חלקית, ומי שמשתכר מעל כך אינו זכאי כלל בגיל זה.

     

    מה קורה מגיל 70?

    מגיל 70 מבחן ההכנסות מפסיק לחול, וכל מי שהגיע לגיל זה מקבל את מלוא קצבת האזרח הוותיק בלי קשר לגובה השכר מהעבודה.

     

    האם הכנסה מפנסיה נספרת במבחן ההכנסות?

    לא באותו אופן. הכנסה מפנסיה, מחיסכון או מהשקעות נבחנת במבחן הכנסות נפרד ומקל יותר, עם תקרות גבוהות משמעותית: מלוא הקצבה עד כ־30,339 שקלים בחודש, וקצבה חלקית עד כ־34,627 שקלים.

     

    האם צריך לשלם דמי ביטוח לאומי אחרי גיל הפרישה?

    מי שממשיך לעבוד ומקבל קצבת אזרח ותיק פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עצמו. במקרה כזה, האחריות לתשלום דמי הביטוח עוברת למעסיק בלבד.

     

    מה עדיף, להגיש תביעה לקצבה מיד עם הגעה לגיל הפרישה או לדחות אותה?

    תלוי בשכר. מי שממשיך לעבוד בשכר גבוה ולא יקבל ממילא קצבה מלאה עשוי להרוויח מדחיית ההגשה, שכן דחייה מזכה בתוספת של כ־5% לשנה על הקצבה העתידית.

     

    כמה זמן אחורה אפשר לקבל תשלום רטרואקטיבי?

    תביעה שמוגשת לפני גיל 70 עשויה לזכות בתשלומים רטרואקטיביים של עד 12 חודשים. תביעה שמוגשת אחרי גיל 70 עשויה לזכות בתשלומים רטרואקטיביים של עד 48 חודשים אחורה.

     

    האם אפשר לפטר עובד רק בגלל שהגיע לגיל הפרישה?

    לא בהכרח. עובד יכול לבקש להמשיך לעבוד, ופסיקות של בתי הדין לעבודה קבעו שיש לבחון כל בקשה כזו במסגרת הליך תקין, ולא לפטר אוטומטית רק בשל הגיל.

     

    האם קיימת תוספת ותק לקצבת אזרח ותיק?

    כן. קיימת תוספת ותק שנצברת בעד שנות ביטוח, בנוסף לתוספת הדחייה של כ־5% לשנה למי שבוחר שלא לקבל את הקצבה מיד עם הזכאות הראשונית.

     

    מה סכום קצבת האזרח הוותיק הבסיסית ב-2026?

    הסכום הבסיסי ליחיד עומד על כ־1,838 שקלים בחודש, ועולה לכ־1,941 שקלים מגיל 80. סכומים אלה יכולים לעלות בעד תוספות ותק ודחייה עד לתקרה של כ־2,757 שקלים.

     

    האם עובד שממשיך לעבוד ממשיך לצבור זכויות פנסיוניות?

    כן. עובד שכיר ממשיך לצבור הפרשות פנסיוניות מכוח צו ההרחבה לפנסיית חובה, גם אחרי גיל הפרישה, כל עוד הוא ממשיך לעבוד כשכיר במקום עבודה המחויב בכך.

     

    האם עצמאי שממשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה חייב בדמי ביטוח לאומי?

    עצמאי שמקבל קצבת אזרח ותיק פטור אף הוא מתשלום דמי ביטוח לאומי בעד הכנסתו מעבודה, בדומה לשכיר, אך כדאי לבדוק את הכללים המדויקים מול הביטוח הלאומי בהתאם למקור ההכנסה.

     

    מה קורה אם ההכנסה מהעבודה משתנה מחודש לחודש?

    הביטוח הלאומי בוחן את ההכנסה בכל חודש בנפרד, כך שהקצבה עשויה להשתנות בהתאם לתנודות בשכר. מי שהכנסתו יורדת מתחת לתקרה בחודש מסוים עשוי לקבל קצבה מלאה או חלקית לאותו חודש בלבד.

     

    האם אפשר לקבל גם קצבת שאירים וגם להמשיך לעבוד?

    כן, אך כאן חלים כללי תיאום נפרדים בין הקצבאות. מי שזכאי לכמה סוגי קצבאות מהביטוח הלאומי במקביל להמשך עבודה כדאי שיבדוק מול הביטוח הלאומי את השילוב המיטבי עבורו.

     

    תודה לכתבת ענת גלעד ולביזפורטל על הכתבה המקיפה והחשובה. 
    לכתבה המקורית לחץ כאן

     
  • כל שקל של פנסיה ראויה משחרר לחץ מהביטוח הלאומי

    כל שקל של פנסיה ראויה משחרר לחץ מהביטוח הלאומי

    לקוחות יקרים,
    בשבועות האחרונים אנחנו מוצפים בכתבות בכל אמצעי התקשורת על
    האזהרות של ראשי הביטוח הלאומי, שהכסף שלהם הולך להיגמר.
    טענתם, שהוצאות הביטוח הלאומי גדלו בשנים האחרונות באופן שאינו תואם
    את ההכנסות.
    חשוב לציין שהמוסד לביטוח לאומי מכניס כסף בהתאם לחוק, משכר העובדים, בנוסף המעסיקים מוסיפים כמעט פי 2 מעל לשכר העובדים.
    לא אכנס למספרים, זה לא המקום.
    הביטוח הלאומי מוצא עצמו ללא רזרבות לעתיד הרחוק, וכנראה גם לעתיד
    הקרוב.
    למצב זה סיבות רבות, אתמקד בנקודה אחת .
    עלויות הסיעוד ההולכות וגדלות מסיבות שונות, בעיקר, שינויים בחוק המקלים על קבלת קצבת סיעוד, וכמובן התארכות תוחלת החיים.
    אם הכסף המיועד לסיעוד ייגמר, התוצאה עלולה להיות קשה וכואבת למאות
    אלפי קשישים סיעודיים, וסביר שגם לילדיהם, שנטל אחזקת ההורים עלול לפול
    עליהם.
    לצערי, אין פתרון פלא לבעיה זאת, אלא אם הפוליטיקאים יקבלו החלטה
    שאיכות חיי הקשישים במדינה חשובים להם.
     
     
    מה שכן, אחזור כאן על הדברים להם אני מטיף כבר שנים :
    1. במעבר בין מקומות עבודה, לא למשוך את הפיצויים, לשמור אותם
    לקצבה.
    2. לא לגעת בכספי קרנות ההשתלמות, שכן בהתאם לחוק, ניתן להעבירם
    לתוך הפנסיה ובכך, להגדיל את הקצבה.
    3. לפתוח תוכניות חסכון, דגש על קופות גמל להשקעה. צבירת הכספים
    בקופות אלו, הופכות לפטורות ממס, לכל מי שיעביר את הכסף לקרן
    הפנסיה שלו (או יפתח קרן פנסיה נוספת). גם זה יכול להגדיל את
    הפנסיה.
    אין קיצורי דרך לזקנה מכובדת מבלי לדאוג לה מראש!!!
     
    לשכת סוכני הביטוח בישראל, גוף בה גם אני חבר, פועלת בדרכים שונות
    להציף את הבעיה. אני מצרף לעיונכם מאמר קצר על דיון שהתנהל בוועדת
    העבודה והרווחה בכנסת. בדיון זה השתתף חברנו, סוכן הביטוח יורם לביאנט,
    חבר הוועדה לביטוח פנסיוני ופיננסים של הלשכה שלנו.
    שווה לקרוא
     
    גיורא וצוות המשרד
  • האם דירה שנבנתה עם פגמים תפגע בקבלת פיצוי מחברת ביטוח?

    האם דירה שנבנתה עם פגמים תפגע בקבלת פיצוי מחברת ביטוח?

    לקוחות יקרים,  
    והפעם אודות פסיקה של בית משפט השלום בחיפה, שניתן ע"י כב' השופטת רויטל באום.  

    אני מצרף לעיונכם תקציר פסק דין ופרשנות של עורך הדין חיים קליר לאירוע ביטוחי מעניין.  
    כמובן שאני חולק על הפסיקה ומקווה שיוגש ערעור וההחלטה תבוטל, שאם לא כן, התוצאה תהיה קשה מאוד מבחינת לקוחות שדירתם נפגעה.

    תודה גדולה לעורך הדין חיים קליר, עורך דין המייצג אך ורק מבוטחים ונפגעים בתביעות ביטוח ונזיקין (כלומר אינו מייצג חברות ביטוח). 
    מאמרים מעניינים נוספים של משרד קליר ניתן למצוא באתר: 

      www.kalir.co.il 

  • ביטוח לנזקי מכוניות חשמליות ועמדות טעינה

    ביטוח לנזקי מכוניות חשמליות ועמדות טעינה

    לקוחות יקרים, 

    בתאריך 24/8/22 פרסמתי מאמר בנושא חשיבות עמדות טעינה לרכב חשמלי.  עתה, משכמות המכוניות החשמליות גדלה באופן מהותי, ובבניינים רבים מותקנות עמדות טעינה, וכפועל יוצא מכך גדלו גם הסיכונים לנזקים מכשל ברכב, בעמדה או בדרך בין העמדה לארון החשמל, אני סבור שעל כל בעל רכב חשמלי או רכב פלאג אין, ואפילו רכב היברידי רגיל, לדאוג לכיסוי לאירועים  ביטוחיים, שתוצאותיהן עלולות להיות קשות מאוד מבחינה כלכלית.
     
    אני מצרף לעיונכם מאמר מפיו של עוה"ד ארז שניאורסון, אחד מיועצי לשכת סוכני הביטוח בה אני, כמובן, חבר. מאמר המתאר בלשון עממית את "החורים" החסרים בהגנה מפני נזקי שריפה ברכב חשמלי. 
    מה שניתן ומומלץ לעשות זה לרכוש ביטוח לעמדת טעינה.  הוצאה לא גדולה, אבל עשויה להציל ברוב המקרים מבוטח שברכבו החשמלי קרה מקרה ביטוח. 
     
    בתודה לעו"ד שניאורסון
     
    גיורא וצוות המשרד
    כשלים רגולטוריים בכיסוי ביטוחי בנזקים לצד ג' משריפת רכב חשמלי 
     
    בשנים האחרונות, עם העלייה בשימוש בכלי רכב חשמליים, מתעוררות סוגיות רבות בתחום הביטוח והמשפט. במיוחד כשמדובר בשריפה של כלי רכב חשמלי בחניון, העשויה לגרום לנזקים רבים מסביב.
    בשוק הישראלי יש כיום מעל 55,000 רכבים חשמליים, אשר מהווים כ-2%-4% מכלי הרכב בארץ. בבניין בן 100 דירות, נוכל למצוא בחניון בממוצע בין 2 ל- 5 רכבים חשמליים, כתלות כמובן באזור המגורים, המצב הסוציואקונומי ועוד.
    כיבוי שריפה של רכב חשמלי הינה פעולה לא פשוטה מכיוון שסוללות הליתיום-יון ברכבים אלו עלולות לייצר שריפות חוזרות. כיבוי שריפה של רכב חשמלי, במיוחד בחניון, אשר הינו שטח סגור שיכול לעכב גישת כבאית ולצמצם את האוורור עשוי להימשך מספר שעות רב, ולעתים עד התכלות עצמית של הסוללה, תוך גרימת נזקים רבים מסביב.
    שריפה של רכב חשמלי בחניון יכולה לגרום לנזק רב לצדדי ג', אשר בהערכה זהירה יכול להגיע למאות אלפי ₪ ויותר מכך. ייתכן נזק לכלי רכב סמוכים (כאשר לעתים מדובר בכלי רכב יוקרתיים), מחסנים ותכולתם, דירות אשר נמצאות מעל החניה ועלולות להיחשף לעשן רעיל או פיח, תשתיות שעוברות בחניון ועוד. מכאן החשיבות של ניתוח הסיכונים, אפשרויות הביטוח המצויות כיום והיכרות עם הרגולציה אשר טרם התאימה עצמה למציאות החדשה.   
    במקרה של שריפת רכב חשמלי, בזמן טעינה או בזמן שהיה מחובר לעמדת הטעינה, לעיתים קיים קושי לקבוע מהו מקור השריפה, האם מקורה בעמדת הטעינה עצמה או ברכב החשמלי ולסוגיה זו השפעה קריטית על השאלה האם קיים כיסוי ביטוחי לנזק שנגרם לצדדי ג'.
    פוליסות הביטוח העיקריות הרלוונטיות במקרה של נזק לצד ג' עקב שריפת רכב חשמלי בחניון הן ביטוח דירה, ביטוח רכב פרטי/מסחרי ופוליסה לביטוח עמדת טעינה. כל אחת מהפוליסות הללו מכסה נזקים בצורה שונה וכוללת חריגים שונים כדלקמן:
    פוליסה לביטוח דירה (פוליסה תקנית לביטוח דירה "תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), תשמ"ו-1986)- בהנחה שכוללת פרק צד ג' (שכן פוליסת משכנתא לרוב מופקת ללא פרק צד ג'), תכסה נזקים לצד ג' במקרה של שריפה אם מקור השריפה בעמדת הטעינה, ולא ברכב עצמו, שכן פרק צד ג' מחריג נזק שעילתו "רכב כהגדרתו חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים". הכיסוי הביטוחי יהיה כפוף כמובן לגבולות האחריות הלא מאוד גבוהים בדרך כלל וליתר תנאי הפוליסה.
    הטיעון לפיו פוליסה לביטוח דירה מעניקה כיסוי ביטוחי במקרה של נזק למד ג' כתוצאה משריפה שמקורה בעמדת טעינה, או בתשתית אשר מובילה לעמדה, נשען על שני נימוקים: האחד, עצם הגדרת מקרה הביטוח בפרק צד ג', והשני, היות עמדת הטעינה חלק מהדירה, בהתאם להגדרת דירה בפוליסה התקנית:
    ""דירה" – המבנה של הדירה או הבית הנזכרים במפרט וששימושם העיקרי למגורים, לרבות מרפסות, צנרת (לרבות צנרת גז), מיתקני ביוב ואינסטלציה, מיתקני הסקה, מערכות מיזוג אוויר, דוודים, מערכות סולריות לחימום מים, מיתקני טלפון וחשמל השייכים לדירה . . . "
     
    פוליסה לביטוח רכב (פוליסה תקנית לרכב – "הוראות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986")– בהנחה שבכלל נרכש כיסוי צד ג', נראה כי בשלב זה לפחות, פוליסה זו עדיין לא כוללת כיסוי ביטוחי לאירוע. הגדרת מקרה ביטוח בפרק צד ג' בפוליסה זו מתייחסת לנזק שנגרם לצד ג' בשל "שימוש ברכב", אולם סעיף 17 המונה את הפעולות שנחשבות שימוש ברכב, לא מזכיר טעינה. יתרה מכך, קשה עוד יותר לטעון ל"שימוש" ברכב, כאשר השריפה פרצה ברכב חונה אשר לא מחובר לעמדת טעינה, ובעלי הרכב כלל אינו באזור.  
    בהיעדר פסיקה ובהיעדר התייחסות של הממונה על שוק ההון, קשה לטעון כי טעינת רכב חשמלי בחניון מהווה "שימוש ברכב" וכי קיים כיסוי ביטוחי לנזקי צד ג' במקרה של שריפה, קל וחומר כאשר השריפה פרצה שלא בעת טעינה.  
    פוליסה לביטוח עמדת טעינה- לפוליסה זו מספר חריגים נפוצים. הפוליסה מחריגה כיסוי לנזקים לצדדי ג' שמקורם בשריפה שתחילתה בתשתיות לפני העמדה או שמקורה ברכב עצמו. בנוסף, הפוליסה מחריגה נזק לרכב עצמו ומחריגה נזק לתשתיות הבניין או הסביבה, נזק שיכול להגיע לעיתים לסכום של מיליוני ש"ח. יש לזכור כי הפוליסה כוללת בדרך כלל דרישה כי עמדת הטעינה תותקן על ידי חשמלאי המוסמך לכך ובהתאם להוראות התקנות וההנחיות.
    כאמור, פוליסה זו לא תכסה נזק שנגרם עקב שריפה שמקורה ברכב החשמלי עצמו או בתשתית המובילה לעמדה, וגם במקרה שמקור השריפה בעמדת הטעינה עצמה, נזקים לתשתיות מוחרגים, ואלו עלולים להיות בסכומים גבוהים מאוד.  
    נזכיר כי פרקי צד ג' בפוליסות הינם ביטוח חבויות, אשר איננו מעניק פיצוי אוטומטי לניזוקים צדדי ג', אלא מותנה בקיומה של התרשלות מצד המבוטח ה"מזיק". האם חיבור תמים של אקדח טעינה מהווה רשלנות מצד המבוטח? לכאורה, אין סיבה לחשוב שמדובר ברשלנות, אולם מאידך, ככל שפרצה שריפה ונגרם נזק לצדדי ג', מדובר באש שיצאה מרכוש של המבוטח, ובהתאם לסעיף 39 לפקודת הנזיקין, נטל הראיה עובר אל כתפי המבוטח, להוכיח כי לא התרשל.  
    לסיכום, נראה כי עולם הביטוח והרגולציה נמצאים בפיגור ביחס לצרכים החדשים שנוצרו כתוצאה מהשימוש ההולך וגובר בכלי רכב חשמליים והסכנות הכרוכות בכך, כולל נזקים בסכומים גבוהים יותר מאשר אלה שראינו בעבר.
    אנו רואים שקיימת משמעות מכרעת לקביעה מה מקור השריפה, האם הרכב החשמלי עצמו או עמדת הטעינה. בעוד כאשר מקור השריפה הוא עמדת הטעינה ישנם מקרים בהם הנזקים לצדדי ג' יהיו מכוסים באחת הפוליסות, כרגע נראה כי כל עוד אין פסיקה או הוראת רגולציה לפיה טעינת רכב חשמלי מהווה "שימוש ברכב", בעלים של רכב חשמלי עלול למצוא את עצמו בסיטואציה בה הרכב החשמלי שלו גרם לשריפה ואף פוליסה לא תכסה את הנזקים שהשריפה גרמה לצדדי ג'.
    פתרון אשר אפשרי בחלק מהמקרים, כדוגמת בנין מסודר אשר מנוהל על ידי חברת ניהול, הינו תקנון אשר מוודא כי כל הבעלים/שוכרים/דיירים מבוטחים, כי קיימות פוליסות לרכוש המשותף ולכל המתקנים ובהתאם, ויתור הדדי על זכויות תביעה ושיבוב.
     
     
    קרדיט לעוה"ד ארז שניאורסון על המאמר החשוב
  • ביטוחי בריאות, משלים שבן או שקל ראשון מה עדיף ? 

    ביטוחי בריאות, משלים שבן או שקל ראשון מה עדיף ? 

    ביטוחי בריאות, משלים שבן או שקל ראשון מה עדיף ?

    לקוחות יקרים

    לפני קרוב לשנה, ב 1/6/24נכנסו תקנות חדשות בנושא ביטוחי בריאות.

    אזכיר לכם על מה מדובר :

    בהתאם לתקנות אלו, כל מבוטח בביטוח בריאות, בפוליסה הכוללת בתוכה פרק "ניתוחים מהשקל הראשון",

    יעבר באופן אוטומטי למסלול שנקרא "משלים שב"ן". כיסוי ביטחי מוזל.  ברם, מחייב את המבוטח לפנות לקופת

    החולים בה הוא מבוטח, ורק לאחר מכן, באם לא יתקיימו תנאים מסוימים, יוכל לפנות לחברת הביטוח המבטחת אותו ישירות ולבקש אישור לניתוח אותו עליו לעבור.

    בשנה שעברה משרדנו הוציא דיוור לכל מבוטחינו, הצפנו את הנושא,  עדכנו ואפשרנו לכל מבוטח לבחור

    בין "ניתוחים מהשקל הראשון" ו"משלים שב"ן". 

    בהתאם לתקנות אלו,  ניתנת לכל מבוטח שלא הגיב, וכאמור עבר למסלול המוזל,

    לחזור למסלול היקר יותר "ניתוחים מהשקל הראשון", ללא הצהרת בריאות.  עם זאת,

    הוא יצטרך לשלם את הפרש המחיר שנה אחורה.  מדובר בהוצאה של כ 1,000 ₪ ויותר לבוגרים, קצת פחות לילדים.

    "שנת החסד" עומדת לחלוף, ולכן, כל מי שמעוניין לחזור למסלול היקר יותר,

    מתבקש לצור עמנו קשר ולחתום על המסמכים המתאימים.

    אני מצרף לעיונכם את כל החומר שהעלה בעניין זה בשנה שעברה. 

    לחץ כאן 

    בברכה, גיורא קרן וצוות המשרד

  • הרעה בתנאי הביטוח הסיעודי של קופות החולים​

    הרעה בתנאי הביטוח הסיעודי של קופות החולים​

    הרעה בתנאי הביטוח הסיעודי של קופות החולים​

    לקוחות יקרים,

    אני מצרף לעיונכם כתבה שהורדתי מאתר "פסק דין".  

    נושא הכתבה, ההרעה הצפויה בביטוחים הסיעודיים באמצעות קופות החולים.

    אקדים ואוסיף כמה מילים:

    החיים הולכים ונהיים "ארוכים" יותר. תוחלת החיים גדלה, מחלות רבות שהביאו עימן מוות בעבר,

    נעלמו או הפכו למחלות כרוניות שבמילים אחרות, בחלק מהמקרים, אנשים חיים, סיעודיים, אבל חיים שנים נוספות.

    התוצאה, הוצאה כספית גבוהה ביותר על מנת להעניק לאדם איכות חיים סבירה עד לסיום חייו. 

    כשמכפילים הוצאה זו ב"תוספת חודשי חיים" , מתקבלים סכומי כסף בלתי נתפסים.  הביטוח הלאומי,

    אפילו תקציב המדינה לא יכולים לשאת זאת.

    וכאן נכנסות לתמונה חברות הביטוח המבטחות ציבור מבוטחים בפוליסות פרטיות,

    וקופות החולים המבטחות ביטוח קולקטיבי.

    לא אפרט את ההבדלים, רק אציין שמבוטחים בביטוחים פרטיים דרך חברות ביטוח,

    נמצאים בחוזה ביטוחי! המשמעות היא שחברת הביטוח לא יכולה לבטל את הפוליסה,  ותצטרך לעמוד בתנאיו.

    מצד שני, חברות הביטוח הפסיקו לשווק ביטוחים פרטיים לפני כמה שנים, זאת מכיוון שצפו את התארכות תוחלת החיים,

    והבינו שביטוח סיעודי עלול למוטט אותן כלכלית, בעיקר בעתיד הרחוק.

    לעומת זאת, קופות החולים שיווקו ביטוחים מסוג אחר. ביטוחים אלו היו זולים ביחס לכל ביטוח פרטי,

    אלא שהם היו חשופים לשינויים בתוחלת החיים. באופן מעשי, מה שקרה זה ש"הקופה מתרוקנת"!!!

    לקופות אין יותר כסף לשלם למבוטחים הסיעודיים שלהם.  על מנת לא להגיע למצב של קופה ריקה בעתיד,

    מחירי הביטוח יעלו, והתנאים יורעו.  וזה עוד לא סוף פסוק.

    המסקנה הפרטית שלי, לה אני מטיף כבר שנים היא, לחסוך לעתיד הרחוק, לא לבזבז את כספי קרנות ההשתלמות,

    לשמור אותן לזקנה, לתגבור הפנסיה או ההוצאה הסיעודית, כי איש מאיתנו לא יודע מה מצפה לו. 

    אוסיף עוד משפט קצר, לבעלי הזיכרון הארוך. ב 25/4/22 פרסמתי מאמר שכותרתו "הבלוף הגדול של הביטוח הסיעודי"

    מאמר שהתבסס על כתבה בעתון המקצועי של לשכת סוכני הביטוח. לצערי, מחברי המאמר לא טעו! 

    שלכם, גיורא וצוות המשרד 

    קרדיט לעורכת הדין סיגל רייך – הלל שכתבה את המאמר למגזין "פסק דין".

    לכתבה לחץ כאן

     

  • מס רכוש, ביטוח דירה בתקופה מלחמה – כל מה שרצית לדעת בתקופה זו

    מס רכוש, ביטוח דירה בתקופה מלחמה – כל מה שרצית לדעת בתקופה זו

    מס רכוש, ביטוח דירה בתקופה מלחמה – כל מה שרצית לדעת בתקופה זו​

    לקוחות יקרים,

    בשנת 2019, חברות הביטוח הישראליות הפסיקו למכור ביטוחי סיעודי ,

    זאת כיוון שלטענתן, הביטוח הפסדי, תוחלת החיים מתארכת והן אינן מסוגלות לתמחר את הסיכון.

    והרי מדובר בסיכון שיכול לקרות גם בעוד 60 או 80 שנה.

    עכשיו מתברר שגם הביטוח הסיעודי האחרון בשוק, זה שנמכר אך ורק לחברי קופות החולים, נמצא בסכנה.

    כלומר, מי שיזדקק, עלול למצוא עצמו ללא ביטוח זה, ביטוח שלעיתים שילם עבורו עשרות שנים.

    לצערי, אין לי פתרון לסוגיה זו, כנראה גם לא לממשלה.

    למעשה, המצב שעלול להיווצר זה שאדם המגיע לפנסיה, ואח"כ חלילה נהיה סיעודי, הכנסתו לא תספיק לו,

    והוא יהיה תלוי בחסדי המדינה (שכאמור לא מסוגלת להתמודד עם הבעיה), בהמשך תלוי בבני משפחתו.

    הדרך האחת והיחידה לנסות לדאוג לעתיד הרחוק, זה לייעד חלק מתקציב החסכון המשפחתי,

    ולא להוציא חסכונות אלו בשום פנים ואופן.

    אני יודע שקל לכתוב, קשה לממש. אבל זה מה יש!

     

    ויש עוד דרך: לרוב ציבור העובדים (גם עצמאים), יש קרן השתלמות. למיטב ידיעתי,

    זו המצאה עולמית וקיימת רק בישראל, איך לחסוך כסף על חשבון מס הכנסה (זאת הרי הוצאה מוכרת למעסיק או לעצמאי,

    ופטורה ממס בתום 6 שנות חסכון).

    חלק מהציבור מושך מידי 6 שנים את הכסף, מחליף מכונית, מטבח,

    טיול בר מצווה, לא חשוב מה.

    כסף זה חייב להישמר לזקנה!!!

     

    לא למשוך בשום פנים ואופן! את כספי קרנות השתלמות ניתן להפקיד בבוא היום בקרן הפנסיה, ובכך להגדיל את הפנסיה משמעותית.

    קרדיט ותודה לאתר Ice.

    מכרז הענק קורס: כללית לא מצליחה למשוך חברות ביטוח

    המכרז של קופת חולים כללית לתפעול ביטוחי הסיעוד של חבריה לא גרף אפילו

    הצעה אחת מצד אף אחד מחברות הביטוח בישראל, ניסיונות קודמים לפתור את המשבר,

    כגון הפחתת הפיצוי החודשי למבוטחים והעלאת הפרמיות, הוכחו כפתרונות זמניים בלבד.

    לכתבה המלאה



  • "כלבים מסוכנים" המשך

    "כלבים מסוכנים" המשך

    "כלבים מסוכנים" המשך

    לקוחות יקרים,

    בשבוע שעבר פרסמתי מאמר המתייחס לחשיבות ביטוח צד שלישי כשיש כלבים בבית המבוטחים,

    דגש על כלבים מסוכנים.

    זכיתי ללא מעט תגובות, בין השאר לקוח וותיק שלח לי מאמר שפורסם באוגוסט השנה

    במגזין Ynet ע"י העיתונאי ליאור אל חי.

    אני מצרף את המאמר לעיונכם. מתברר שיש לא מעט מקרים של אירועי פגיעה ונשיכה מכלבים,

    הנגרמים בעקבות אי עמידה בדרישות החוק .

    קצר ומעניין.

    קרדיט לעיתון האינטרנטי Ynet ולליאור אל חי.

    שלכם, גיורא וצוות המשרד

    כיוון שאנחנו נתקלים בלקוחות רבים המגיעים לגיל פרישה, והפנסיה שיקבלו 

    נמוכה מידי, לעומת לקוחות הנשארים עם עודפים, החלטנו, שמשרדנו אינו משווק

    שום מוצר שאינו מפוקח (על ידי המפקח על הביטוח), מוכר ורצוי גם וותיק.

    משרדנו עובד אך ורק עם חברות ביטוח ישראליות, ובתי השקעות מוכרים

    ומפוקחים על ידי הרשויות בישראל, לדוגמא  אלטשולר שחם, מיטב דש, מור, אנליסט.

    כסוכני ביטוח החשים אחריות לכספי הלקוחות, אנחנו גם ממליצים לא לקחת

    הלוואות, אלא במקרים חריגים.

    שלכם,

    גיורא וצוות המשרד

    לכתבה לחץ כאן 

  • פסק דין בעיניין "כלבים מסוכנים"

    פסק דין בעיניין "כלבים מסוכנים"

    פסק דין בעיניין "כלבים מסוכנים"

    לקוחות יקרים,

    שוב, אנחנו למדים מפסקי דין שאת חלקם רצוי שכולנו נבין, נפנים ונפעל בהתאם.

    והפעם פסק דין בעניין "כלבים מסוכנים".

    לפני כן, סקירה קצרה בנושא ביטוח צד שלישי לבעלי כלבים בכלל, וכלבים שבהגדרתם הם "כלבים מסוכנים".

    ביטוח דירה כולל (ברוב חברות הביטוח) ביטוח צד שלישי.

    בביטוח זה כלול לרוב כיסוי ביטוחי למקרה בו כלב יפגע באדם או רכוש.

    לא מדובר רק בנשיכה, מי שנבהל מהכלב ונופל, ויכול להוכיח רשלנות של בעל הכלב, התוצאה יכולה להיות

    לא נעימה מבחינת הוצאות ופיצויים לנפגע.

    על מנת שהביטוח יהיה בתוקף, על בעלים של כלב לפעול לפי החוק! רישום, חיסונים, יציאה מהבית עם קולר

    וזמם, וכנראה עוד הנחיות, שלא אנחנו הכתובת להן.

    לכל חברת ביטוח התניות והגבלות משלה.

    סכומי הביטוח משתנים מחברה לחברה, ובהרחבה ל"ביטוח צד שלישי לכלבים מסוכנים", יש חברות שכלל

    אינן מבטחות, ויש חברות בהן הכיסוי הביטוחי נמוך במיוחד.

    הגורם האחראי לחוק, תנאיו ואכיפתו, זה משרד החקלאות, תחתיו פועל השירות הווטרינרי. באתר

    האינטרנט של המשרד, ניתן למצוא את כל המידע.

    כל מי שיש לו כלב, מומלץ בחום שיפעל על פי הוראות החוק, ואם מדובר ב"כלבים מסוכנים", עדיף

    שיידע את משרדנו, על מנת שנתאים לו את הכיסוי הביטוחי.

    ולעניין פסק הדין. שווה לקרוא, ואני אתמצת.

    בית המשפט המחוזי בת"א קבע שגם כלבים מעורבים עם "כלבים מסוכנים", יפלו תחת הגדרה זו.

    במילים אחרות, מי שרכש ביטוח דירה, ביטוח הכולל פרק צד שלישי כמקובל, אבל חברת הביטוח שבה בוטח,

    החריגה "כלבים מסוכנים", למעשה החריגה גם כלבים מעורבים עם "כלב מסוכן"!

    ובמילים עממיות, הביטוח לא יפצה!!!

    כסוכן ביטוח למדתי מפסק דין זה משהו חדש, ואני מקווה שגם מי שמחזיק בכלב, שיש בו "קצת" מ"כלב מסוכן",

    יפנים ויפעל בהתאם.

    קרדיט לעיתון "פוליסה" במסגרתו המאמר פורסם, ותודה גדולה לעורך הדין ג'ון גבע, אחד מעורכי הדין היועצים לנו,

    סוכני הביטוח, אשר ממנו למדתי באין ספור הרצאות מרתקות ופסקי דין מעניינים, דברי חוכמה, שעדיף ללמוד ולדעת לפני,

    ואז לא נכנסים לבעיה, במקום לחפש עורך דין שיוציא אותך ממנה.

    שלכם, גיורא קרן וצוות המשרד